We do not say Tachanun nor do we fast from Rosh Chodesh Sivan until the 12th of Sivan. This is particularly relevant now, for when Moshiach comes we will celebrate through bringing the korbonos of Shavous until the 12th of Sivan.
In the days preceding Shavuos, we should prepare ourselves in all the ways the Jews prepared themselves for Matan Torah originally. The Rebbe infers this from the detailed citation of the Alter Rebbe in Orach Chayim Sman 494, “From Rosh Chodesh Sivan…Moshe began preparing the Yidden for Matan Torah.” (from Likkutei Sichos vol 38, pg 6)
We best prepare for receiving the Torah by increasing in our diligence in studying Torah, as is self-evident. There is a letter of the Friediker Rebbe in the year 5700, instructing the yeshivos to set up a seder of learning on Shavuos. In another letter, the Friediker Rebbe requests that this directive be widely disseminated. A sicha of the Rebbe on Shavuos 5710 calls for learning and publicizing this letter.
It’s a mitzvah to have your hair cut before every yom tov, so as not to enter into the yom tov unkempt. (Shluchan Aruch, Alter Rebbe Siman 529). The prohibition of haircutting on chol hamoed was instituted especially so that people should not delay visiting the barber.
This is especially so with regard to erev Shavous, where we have not cut our hair throughout sefira. Minhag Chabad is to take a haircut only on erev Shavuos. This is a stringency based on Kabbalah (and is not necessarily for reasons of mourning).
Although there is a band playing at weddings during the three days preceding Shavuos, this is not n necessarily a blanket heter to listen to music throughout shloshes yemei hagbalah. This psak is based on the Elyah Raba, and is especially relevant since Chabad practice only exempts erev Shavuos from the mourning halachos in sefira. This is analogous of a Lag B’omer wedding at which music is played well into the night following the holiday, although outside the wedding hall all halachos of mourning are en force.
In fact, the Rebbe was machmir about not getting married during this time; it is only in later years that the Rebbe allowed weddings to take place during shloshes yemei hagbalah.
To facilitate his family’s simcha on yom tov, a husband is biblically obligated to purchase clothing and jewelry for his wife, and “kloyos v’egozim” (i.e. nosh) for his children. The Rebbe once commented regarding Pesach that a picture haggada for children can be considered (albeit chassidish) “nosh.”
“One should purify himself before yom tov.” This refers to going to the mikveh, in addition to other spiritual preparations.
Routine blood tests are prohibited on erev Shavuos. The Alter Rebbe’s Shulchan Aruch notes a dispute among the poskim about procedures that might not be included in the prohibition of “letting blood”, which has led to leniencies with regard to blood tests on erev yom tov, generally. However, we refrain on erev Shavous since there is also an aspect of sakana.
Flowers in full bloom may be moved on yom tov, as long as there was the intention to move them beforehand or they were set aside for a permissible purpose. Water may also be added to the vase, but it cannot be changed. This is only allowed on a weekday yom tov, not on Shabbos.
(Alter Rebbe’s Shulchan Aruch, Siman 366. In Igros Kodesh ,the Rebbe points out a printing mistake in this halacha)
“Accept the yoke of Torah,” the Frierdiker Rebbe writes (Sefer Hasichos 5704 pg 127). We should do this on Shavous evening both in our hearts and also verbally, saying: “Ribono shel olam, I hereby accept upon myself the yoke of Torah”.
The Baal Shem Tov instruced care not to speak idle talk until after reciting “kesser”. The time for tikkun leil Shavuos should not be wasted in idle chatter, as we would therefore lose the benefit of having stayed awake.
Reciting the tikkun throughout Shavuos night does not exempt us from reciting krias shema at the proper time in the morning, and we must plan our sleep schedule accordingly. It is our (unpublicized) minhag to recite the morning brachos as usual.
The custom to eat a milchige meal on Shavuos does not substitute the need to fulfill the mitzvah of a fleishige meal. We are not permitted to eat dairy and meat products in the same meal even if we wait the necessary time in between courses. Therefore, a bracha acharona on the milchig foods should be recited before washing.
It is our custom to wait one hour between milk and meat. This spans the time from finishing milchigs to beginning eating fleishigs, so washing can commence soon after concluding the dairy meal.
We should use this opportunity to teach our children to wait between eating dairy and meat, each according to his/her age.
Is it six-hour cheese? American cheese can certainly be considered one-hour cheese. Other hard cheeses may be “six-hour” cheeses; there are some poskim who require waiting one hour for each month it takes to produce the cheese. Modern cheese production has changed the curing process drastically and this further varies their rulings.
For our purposes, we will cite the Yad Yehuda (Yorah Deah 69), who posits that we need not be concerned of the possible “six-hour” status of cheese that is melted, and it requires only a one-hour wait.
The brocha on cheesecake that has even a thin crust is mezonos. The question is whether an al hamichya can be recited if the crust itself is not a full kezayis. In this case, we determine the amount necessary (kdei achilas pras) to be one-sixth of the total volume. If you are not sure that this requirement is fulfilled, take another piece of mezonos and also another food that calls for a borei nefashos and make both brachos acharonos.
A bracha acharona must be recited on the milchige meal before washing for the second meal. If a person forgets, it should be made during the meal. If birchas hamazon was already said, an al hamichya is no longer required, but a borei nefashos, if necessary, should be said.
When eating mezonos at the milchige meal, take care not to eat so much as to be koveah seudah, otherwise you may need to say birchas hamazon. (See Seder Birchas Hanehenin, Chapter 2)
A Kiddush cup used at the milchige meal should not be used again at the fleishige meal, in case any dairy residue remains on the cup.
A person who traveled across the International Date Line during sefira should ask a Rav how and when to celebrate Shavuos, as early as possible.
הלכות חג השבועות
מתוך שיעור שמסר הרה"ג הרה"ח הרב יוסף ישעי' ברוין שליט"א מרא דאתרא וחבר הבד"צ דשכונתנו, ש"ק פרשת במדבר, בעת רעווא דרעווין ב'בית חיינו' 770
מובן שאין סיכום-הלכות זה משום תחליף ללימוד ההלכות בשולחן-ערוך, וכדאי ונכון שכל אחד יעיין בעצמו במקורות הדברים * נרשם על ידי אחד השומעים, ללא אחריות * יוצא לאור על-ידי קבוצת אברכים בשכונה, להגדיל תורה ולהאדירה
קודם שבועות
תחנון: א"א תחנון מר"ח עד י"ב סיון (ועד בכלל) וכן אין מתענין (ובפרט בשנה זו - שאחכה לו בכל יום שיבוא - שבודאי משיח יגיע ואז יביאו שלמי שמחה וחגיגה בימי תשלומין של חג השבועות).
הכנות: מלשון אדה"ז בשו"ע (או"ח תצ"ד) "שמר"ח סיון ... התחיל משה להתעסק עמהם בענין קבלת התורה" ומפרט שם כל יום מה היתה אז ההכנה לקבלת התורה, מדייק הרבי - שבכל שנה צ"ל ההכנה הראוי' לקבלת התורה כבפעם הראשונה, בכל הפרטים (לקו"ש ב' סיון חלק ל"ח).
לימוד התורה: כמובן שכחלק מההכנות לקבלת התורה, צריכים גם להגביר שקידה בלימוד התורה.
[נכון מאוד לעיין בהמכתב דשנת ת"ש של הרבי הריי"צ ע"ד סדר העבודה לתלמידי הישיבות לשבועות (אג"ק ח"ה ע' עו), וע"ש שמבקש לפרסם המכתב. ובשיחת יום ב' דחגה"ש תש"י שמכתב זה צריכים ללמדו וגם צריכים לפרסם].
תספורת: מצוה על האדם לגלח בערב יו"ט, שלא יכנס לרגל כשהוא מנוול (שו"ע אדה"ז סי' תקכט) [ומפני טעם זה אסרו לגלח ב(חול ה)מועד], ובפרט בערב שבועות (כיון שלא הסתפרו בימי הספירה).
וידוע מנהגנו שע"פ קבלה (ולא (רק) מטעם אבילות) אין מסתפרים עד ערב שבועות (ובשנים הראשונות הורה הרבי להחמיר גם לגבי נשואין, ורק בשנים האחרונות התיר חתונות בשלושת ימי הגבלה).
מוזיקה: אע"פ שנוהגין להקל בג' ימי הגבלה לערוך חתונות, אין זה היתר גורף לריקודים ומחולות של רשות, וכפי שמובא בהאלי' רבה (סתצ"ג הובא בפמ"ג ובשעה"צ שם), וכל-שכן לפי מנהגנו שנוהגין אבילות עד ערב שבועות. ודוגמא לדבר בחתונה ביום ל"ג בעומר שממשיכים עם המוזיקה לתוך הלילה שלאחרי זה, בהזמן (של ספירה) שנוהגים בו אבילות, וכמובן שאין בו היתר למוזיקה של רשות.
שמחת יו"ט: מצוה דאורייתא על הבעל לקנות להאשה בגדים ותכשיטים וכן להילדים קליות ואגזים או על כל פנים 'חסידישע קליות ואגוזים'. פעם אמר הרבי לגבי חג הפסח, שכאשר מעניקים לילדים הגדה עם תמונות הרי זה נכלל בגדר של קליות ואגוזים.
טהרה: חייב אדם לטהר עצמו ברגל, והיינו לטבול במקוה, וכמובן שזה כולל גם כן טהרה רוחנית.
בדיקת דם: יש ליזהר מלעשות בדיקת דם כשאין בו צורך מיידי [ואף שצ"ע אם בדיקות דם היינו הקזת דם - בערב חג השבועות יש להחמיר. וע"ד מה שהחמיר אדה"ז בשולחנו (או"ח תס"ח סכ"ג) לענין אחר לגבי ערב שבועות].
פרחים: אם חשב לטלטלן או שהוכנו לתשמיש מסויים אינן מוקצה, (סי' ש"ח סעי' נ"ה).
בפרחים שנפתחים מלחלוחית המים (כמו שושנים וכיו"ב) יש ליזהר שלא לטלטל בחוזק, כי על ידי תנודת המים יפתחו. אסור להחליף את המים במים חדשים.
להוסיף מים: בפרחים שנפתחים - אסור (משום שזה גורם להם להפתח). ובפרחים שאינם נפתחים - ביום טוב מותר, ובשבת אסור (ע"פ מכתב הרבי בתשמ"א, נדפס בלקו"ש חכ"א 385, תיקון טה"ד בשו"ע אדה"ז סי' של"ו סעי' חי).
ליל שבועות
קבלת עול תורה: צריכים לקבל עול תורה. בסה"ש תש"ד (ע' 127) מובא, שצריך להיות קבלה בלב וגם קבלה בפה, לומר: רבונו של עולם הריני מקבל עלי עול תורה.
שיחה בטלה: כתוב בשם הבעש"ט (סידור ר' שבתי ח"ג לו, ב. זוהר חי לה, ב) ליזהר משיחה בטילה עד קדושת כתר (כמובן שאין הפי' שאחר כתר יכולים להתחיל לדבר...). ופשוט שאין לבלות הזמן כשניעורים בלילה לדבר דברים בטלים (ראה בפי' הרמ"ז לזח"א ח, א), שאם כן יצא שכרו בהפסדו.
ליזהר בבוקר בקריאת שמע בזמנה. ואם חלילה לא יקרא קריאת שמע בזמנה הרי ממש יצא שכרו בהפסדו, ועל כגון דא נאמר: החכם עיניו בראשו.
ברכות השחר: הוראה בחשאי לומר כל הברכות כרגיל, מודה אני, על נטילת ידיים – למרות שהיו ניעורים כל הלילה. ובאם אפשרי, כדאי לאומרן לאחרי השינה.
סעודת היום
שתי סעודות: מנהגנו לאכל מיני מזונות חלביים, ואחר-כך ליטול ידים לסעודה בשרית (ע"פ שו"ע אדה"ז תצ"ד סט"ז). אדה"ז כותב שיש הרבה טעמים לאכול מאכלי חלב ביום א' דחג השבועות, והרמ"א מביא הטעם משום "שתי הלחם", והיינו שאכלים ב' סעודות חלבית ובשרית, ומכיון שאסור לאכול בשר וחלב מלחם אחד, נמצא שאוכל ב' לחמים. וגם למנהגנו שאוכלים מיני מזונות חלביים – הרי גם הם נקראים "לחם (שאינו גמור)". וכפשוט, שהסעודה החלבית (שהיא מנהג) אינה מחליפה את הסעודה הבשרית שהיא מצוה, משום עונג יו"ט ושמחת יו"ט (עיין שו"ע אדה"ז סי' תקכט ס"ד וס"ז. וראה שו"ע אדה"ז סתצ"ד שם).
אסור לאכול חלב ובשר בסעודה אחת, גם כשממתין כשיעור הנדרש ביניהם, ולכן צריך לברך ברכה אחרונה על הסעודה החלבית (של"ב מס' שבועות. וראה פמ"ג יו"ד ספ"ט במ"ז סק"ג), לפרוס מפה חדשה ורק אז אפשר להתחיל הסעודה הבשרית.
מנהגינו לחכות שעה אחרי חלב. (חישוב השעה הוא: מסוף אכילת החלב בפועל עד התחלת אכילת הבשר, ולא מאחרי ברכת המזון עד נטילת ידיים השני').
כפשוט, שצריך לחנך קטנים לחכות בין חלב ובשר, כל א' לפי עניינו.
בנוגע למנהג לחכות שש שעות אחרי גבינה קשה, הנה בגבינה יש כמה סוגים: יש גבינה שנראה כמו פלאסטיק, שהוא עשוי מ"כימיקלים", וע"ז לכולי-עלמא מחכים רק שעה אחת. אבל יש גבינות שלוקח שש חדשים לעשותן ועליהן צריך לחכות שש שעות, מכיון שה"טעם" מושך. (ולהעיר שיש אומרים שלכל חודש של תעשי' עוד שעה). אמנם, יש היום אופנים לעשות את הגבינה – העשוי' בשש חדשים – בזמן קצר, ויש בזה כמה דיעות.
ועוד להעיר שבגבינה שנתרככה, יש בזה מחלוקת, והיד יהודא (יו"ד סי' פט) אומר שבכגון דא אינו צריך לחכות שש שעות, כי הטעם אינו מושך; לכן, כאשר מדובר בגבינה מסוג האמור, שיש בזה חילוקי דעות אם אם צריכים לחכות שש שעות – אזי אם התרככה – בוודאי אין לחוש.
ברכת עוגת גבינה: אפי' בשכבה דקה של המזונות, ברכתו מזונות.
ברכת על המחי': ישנן שני דיעות אם אפשר לצרף להכזית גם כל המרכיבים או שצריך להיות מהמזונות עצמו. לכן, לכתחילה צריך להיזהר לאכול מהמזונות עצמו כזית בכדי אכילת פרס והיינו ששישית מהעוגה יהי' מקמח. ובעוגה שיש בה מעט מאוד מזונות, עד שאינו אוכל כזית בכדי אכילת פרס – יש לאכול גם דבר שברכתו האחרונה תהי' "על המחי'" וגם דבר שיהי' "בורא נפשות" בלי ספק.
בכלל, כשאוכלים מזונות, יש להיזהר שלא יאכל מהעוגה יותר מקביעות סעודה, שאז צריכים לברך ברכת המזון (ראה סדר ברכת הנהנין פרק ב').
כאמור: מברכים על המחי' לפני נטילת ידיים לסעודה, ואם שכח – צריכים לברך באמצע הסעודה, ובדיעבד שלא בירך – ברכת המזון פוטרת (רק) ברכת על המחי' (עיין ברה"נ א, יז).
כוס של קידוש: אם הוא נקי ומשתמש בו בהסעודה החלבית, אסור אח"כ להשתמש בו בהסעודה הבשרית משום שיכול להיות ששיורי חלב נדבק בו (יו"ד סי' פ"ח).
קו התאריך: מי שעבר קו התאריך עליו לשאול רב מורה הוראה מה דינו בנוגע לחג השבועות, ולא לחכות לשאול ברגע האחרון.
* * *
במהלך השיעור שולבו דברי התעוררות והלכה, עם אריכות ראויה בפילפולא דאורייתא, בחריפות ובעמקות נפלאה. מכיוון שהזמן הקצר לא הספיק להרחיב בכל העניינים, אמר הרב ברוין שיוסיף וידבר בנושא בכינוס תורה שיתקיים באיסרו-חג השבועות. לבקשתנו, הואיל לרשום לנו את מראי-המקומות עליהם ידבר בכינוס תורה:
רמב"ם הלכות איסורי מזבח פרק ה, הלכה י
רמב"ם הלכות תמידין ומוספין פרק ז, הלכה ה, ז, ט.
שם פרק ח, הלכה ב
פירוש רבינו הלל לספרי, פינחס סי קמח
משנה מנחות סח, ב ופיהמ״ש להרמב״ם שם
לקו"ש חל"ב אמור ב'.
No comments:
Post a Comment
I appreciate your comments. Please make sure that your words are free from loshon horah. Keep it positive!